כשרוב האנשים חושבים על תיק לתורה, הם חושבים על מה שהם רואים. החזות החיצונית. הגימור. איך שהוא נראה כשארון הקודש נפתח והאור מאיר את עבודת המתכת.
אבי לוואטון חושב על מה שקורה אחר כך.
ברגע שתיק התורה נמצא בידי הקורא, נכנס לתמונה סט דרישות אחר. הקלף חייב לנוע בצורה חלקה ורספונסיבית. התיק חייב לשמור על מיקומו ללא התנגדות או תזוזה. חווית הקריאה – שיכולה להימשך זמן רב ודורשת דיוק ושליטה – חייבת להרגיש קלה ונטולת מאמץ, גם כאשר האובייקט המוחזק הוא בעל ערך ורגישות יוצאי דופן.
זוהי בעיית ההנדסה שאבי שם לו למטרה לפתור. והפתרון ארך שנים.
מנגנון הבנוי לקורא
בלב כל תיק תורה של לוואטון נמצא מנגנון גלילה ונעילה קנייני שפותח כולו באופן פנימי. מטרתו היא להפוך את פעולת קריאת התורה לנוזלית ומבוקרת ככל האפשר – חלקה מספיק שהקלף ינוע בכוונה, וקשיחה מספיק כדי שיחזיק בדיוק במקום שבו הקורא צריך אותו.
פרטי אופן פעולת מנגנון זה אינם משהו שאבי חושף בפומבי. מה שהוא כן יגיד הוא שזה דרש רמה של הנדסת מכונות שחורגת באופן ניכר מעולם היודאיקה המסורתי – וכי ברגע שקורא חווה זאת, ההבדל מתיק קונבנציונלי ניכר מיד.
תיק אשכנזי קשיח – המצאה שבטיפול בקשה לפטנט
אולי ההישג ההנדסי המשמעותי ביותר בעבודתו של אבי הוא תיק התורה האשכנזי בעל המעטפת הקשיחה – עיצוב מקורי כל כך עד שהוא נמצא כעת בטיפול בקשה לפטנט.
במשך מאות שנים, ספרי תורה אשכנזיים היו לבושים במעילים מבד: כיסויים רכים יפים ומסורתיים, אך המציעים הגנה מבנית מוגבלת. התיק הקשיח שאבי פיתח משנה זאת לחלוטין. הוא בנוי מסיבי פחמן בדרגת תעופה וחלל ומעוצב לכבד את הצללית האשכנזית המסורתית, ומספק רמת הגנה פיזית שמעיל מעולם לא יכול היה לספק – מבלי לוותר על השפה החזותית שקהילות אשכנזיות מכירות ומעריצות.
האתגר ההנדסי היה ניכר. שמירה על הפרופורציות המדויקות של הצורה המסורתית תוך הנדסת מעטפת קשיחה שנפתחת, נסגרת וננעלת עם החלקות והביטחון שהמנגנון דורש – אלו היו בעיות שמעולם לא נפתרו קודם לכן, מכיוון שאף אחד לא ניסה לפתור אותן בדרך זו.
מעמד הבקשה לפטנט של עיצוב זה משקף את מה שהוא: לא חזרה על יודאיקה קיימת, אלא המצאה חדשה ואמיתית.
למה זה חשוב
ספר תורה אינו אובייקט שיש להתפעל ממנו מרחוק. הוא נקרא. הוא נישא. הוא מטופל בזהירות ובטקסיות על ידי ידיים רבות במשך עשרות שנים רבות. התיק המגן עליו חייב להיות שווה לכל זה – לא רק ביום הגעתו, אלא בשבת המאה ובאלף.
הגישה של אבי למנגנון זהה לגישתו לחומר ולעיצוב: שום דבר לא נשאר בסטנדרטים הקונבנציונליים אם ניתן לשפר אותם. התוצאה היא תיק תורה שמתפקד ברמה שמבטיח המראה שלו.
יפה מבחוץ. מהונדס מבפנים. בנוי להחזיק מעמד כמו מה שהוא מכיל.